בית הדין הארצי קבע כי קריטריון גיל למתן קביעות אינו חוקי
לאחרונה קבע בית הדין הארצי בפסק הדין בעניין מוצפי כי הסכם קיבוצי המכליל בתוכו קריטריון הגיל לעניין קביעות, מהווה הפליה פסולה, משאין קריטריון זה מתבסס על נתונים אישיים של העובד. בכך מהווה פסק הדין בשורה חשובה באשר להכרה השיפוטית בכך כי הפליה מחמת גיל היא בגדר תופעה הולכת וגוברת בשוק התעסוקה. קביעה זו מחייבת לטעמנו שינוי מהותי באופן בו על בתי הדין וגורמי האכיפה לטפל בבעיה מתגברת זו.
בית הדין הארצי בעניין מוצפי דן בחוקיותו של הסכם קיבוצי אשר נחתם בין בנק לאומי לבין ההסתדרות הכללית של העובדים, הקובע כי עובד אשר מצטרף בהיותו מעל גיל 55 אינו זכאי לקביעות וכן לתנאים נוספים להם זכאים עובדים המצטרפים בגיל הנמוך מגיל 55. כמו כן, בחן בית הדין הארצי את חוקיות פיטוריו של המערער בהגיעו לגיל 67 לאור מדיניות הבנק, עליה הסתמך העובד לפיה ניתן לעבוד עד גיל 72.
בית הדין הארצי קבע קביעה חשובה, תוך שהוא תומך את קביעותיו בממצאים אמפיריים, לפיה "מבחן המציאות מלמד, כי סוגיית ההפליה מחמת גיל מתגלה כתופעה הולכת וגוברת אשר עם הזמן תופסת מקום מרכזי יותר בשוק העבודה, כאשר עובדים מבוגרים סובלים מהפליה בעיקר בשלב הקבלה לעבודה ובשלב סיום העבודה".
מסקנתו של בית הדין הארצי הינה כי קריטריון הגיל לבחינת קביעות הינו בגדר הפליה פסולה, משאין זו מתבססת על נתונים אישיים של העובד.
באשר לפיטוריו של המערער בהגיעו לגיל הפרישה החוקי (67) חרף מדיניות הבנק שנהגה בהתקבלו לעבודה לפיה יהיה רשאי לעבוד עד גיל 72, קבע בית הדין הארצי, כי "נפל פגם בהפסקת עבודתו של העובד בגיל 67, שבוצעה לאחר שינוי במדיניות שנעשה באופן חד צדדי על ידי הבנק בלי שיצאה הודעה מסודרת על כך, ללא ידיעתו של העובד ובניגוד למדיניות שהיתה נהוגה בבנק ולאינטרס ההסתמכות שלו".
בעקבות קביעותיו אלו פסק בית הדין הארצי פיצוי כספי לעובד בסך 12 משכורות חודשיות. זאת בגין הפרת אינטרס ההסתמכות של העובד והפגם בהפסקת עבודתו על סמך שינוי במדיניות בלי שנמסרה על כך הודעה לעובד. בנוסף, נפסק לטובת העובד פיצוי כספי בסך 50,000 בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה לאור החלתו של הסכם הקשישים בבנק.
בנוסף על כך, פסק בית הדין הארצי פיצוי לעובד בגין נזק ממוני הנובע מהשוואת תנאיו לתנאיו של עובד קבוע בבנק בהתאם לרכיבים שהוכחו (ימי חופשה, זכאות לעיתון יומי וארוחות).
פסק הדין מוצפי מהווה בשורה חשובה באשר להכרה השיפוטית בכך כי הפליה מחמת גיל היא בגדר תופעה הולכת וגוברת בשוק התעסוקה. קביעה זו מחייבת לטעמנו שינוי מהותי באופן בו על בתי הדין וגורמי האכיפה לטפל בבעיה מתגברת זו. כך לדוגמא, יש לקבוע לטעמנו כי הנטל להוכיח כי עובד מבוגר פוטר או לא הועסק שלא מחמת גילו, יוטל על המעסיק, מקום בו לדוגמא את מקומו של העובד המבוגר מחליף עובד צעיר יותר. הכרה בתופעה זו אף מחייבת השתת פיצויים גבוהים מאלה הנוהגים כיום על מעסיקים מפלים, וכן הטלת קנסות מנהליים משמעותיים ואמצעים נוספים מצד גורמי האכיפה.
בית הדין הארצי משאיר בצריך עיון את השאלה האם קביעת גיל פרישה חובה הקבוע בחוק גיל פרישה הינה חוקתית והולמת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן את חוק יסוד: חופש העיסוק תוך שמוצגות הדעות לכאן או לכאן בעניין זה.
יחד עם זאת, חשובה קביעתו של בית הדין הארצי לפיה מדיניותו של מעסיק המאפשר עבודה מעבר לגיל הפרישה החוקי מצדיקה מתן פיצויי הסתמכות, מקום בו המעסיק סטה ממדיניות זו מבלי שהתריע על כך מבעוד מועד בפני העובד, על מנת שזה יוכל לכלכל צעדיו בהתאם (לדוגמא לחפש מקום עבודה חלופי המאפשר עבודה מעבר לגיל הפרישה).
כל הזכויות שמורות אשכנזי טהון עורכי דין.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
